גינון טיפולי הוא גישה של טיפול תמיכתי, באמצעות הגינה ומרכיביה לשם שיפור מצבם ואיכות חייהם של המטופלים במישור הרגשי, הקוגניטיבי, המוטורי והחברתי.

הטיפול מתבצע מתוך גישה הוליסטית, הנותנת את הדעת על כל הרבדים והצרכים של המטופל.

טיפול בגינון בקרב תלמידים יכול להיות כלי יצירתי ויעיל לשיפור הרווחה הנפשית והחינוכית שלהם. בהליך הטיפולי, המטפלת נעזרת בגינה והמרחב הפתוח (ויכולה גם להכניס את הצמחייה למרחב הסגור) כדי לגעת בנפש ולהוציא תכנים טיפוליים.

על פי גישה זו, הגינה נתפסת כמיקרו-קוסמוס של סביבת החיים, ובאים בה לידי ביטוי כל מאפייני ההתנהגות של היחיד והקבוצה.

תגובות המטופל בגינה מאפשרות למטפל לזהות את אזורי הקושי ואת נקודות החוזק של המטופל, ובהמשך – להכין תוכנית להתערבות טיפולית מתקנת מותאמת. בנוסף, נמצא כי גם רק לעצם השהייה הפסיבית בסביבה ירוקה יש השפעות תרפויטיות מרגיעות ומאזנות.

הגינון הטיפולי מושתת על הקשר המשולש – מטופל, גינה ומטפל – ועל הדיאלוגים שביניהם. הכלים הטיפוליים המשמשים בו הם מתחומי הפסיכולוגיה, הפסיכותרפיה, השיקום, הריפוי בעיסוק, החינוך המיוחד ועוד.